החלטה בתיק ת"א 11864-08-10

זו בקשת הנתבע 6 לחייב את התובעים בהפקדת ערובה לפי תקנה 519, בסכום שלא יפחת מ- 180,000 ש"ח. לטענת המבקש, התביעה מצוייה על סף דחייה על הסף, כאמור בהחלטתי בבקשה לדחייה על הסף. שעות העבודה הרבות המושקעות מטעם המבקש וכתבי בי דין הרבים שהיה צורך להגיש, והעובדה שעד עתה נפסקו הוצאות רבות לחובת התובעים, שיש לנקוט לגבייתם הליכי הוצאה לפועל, בצירוף האמור בכתב התביעה שהתובעים הם אנשים קשי יום, מצדיקים לטענת המבקש חיוב בערובה לפי תקנה 519.

התובעים מתנגדים לבקשה, וטוענים בין היתר, כי קיים קושי שאחליט בבקשה, לאור העובדה שאני עשוי להיות עד למעשים ומחדלים בתיק, לרבות הטעיית בית המשפט. עוד נטען, שעל בית משפט זה לעשות שימוש בסמכותו כגורם אכיפה ולהורות על פתיחת חקירה פלילית לאור גילוי הראיות למעשי שחיתות. עוד נטען, שבידי התובעים ראיות חדשות לעובדות חדשות שלא היו ידועות להם. לטענתם, די ללמוד על סיכויי התביעה הטובים מתוך כך שהבנק והועדה המקומית הגיעו להסכם פשרה במסגרתו שולם לבנק סך 1,500,000 ש"ח מכספי ציבור. לטענתם, הכלל המנחה הוא שבערכאה ראשונה, אין להפקיד עירבון להבטחת הוצאות הנתבע, ואין לחייב תובע במתן ערובה מחמת עוניו בלבד. עוד נטען, כי די בתצהיר בירנבאום ותצהירי גילוי מסמכים ותשובות לשאלונים להוכחת סיכויי ההליך. אשר להחלטה בבקשה לסילוק על הסף, נטען כי היא הושגה במירמה. לבסוף נטען, כי המבקש יודע שבידי התובעים הדירות שרכשו במסגרת הפרוייקט וכלל טענות המבקש בדבר קשיי גבייה אינם רלבנטיים.

בתשובה לתגובה, השיב המבקש כי גם בהליך זה, כמו בהליך אחרים, מנסים התובעים לאיים על בית המשפט, בתקווה שהדבר ישפיע על החלטותיו. אם בידם טענה לפסילה, עליהם להגישה כדין בתוך המועד הנקוב בתקנות. הם נוהגים לאיים לא רק על בית המשפט הזה, אלא גם על שופטים אחרים, עד לנשיאת בית המשפט העליון. עוד נטען שטענות התובעים כוללות הכפשות של המבקש, לרבות הטענה בדבר הסכם הפשרה בתביעת הנזיקין שהגיש המבקש, שאין לו קשר לעילות תביעת התובעים. עוד נטען בדבר חוסר השחר של הטענה שההחלטה בבקשה לסילוק על הסף הושגה במירמה. המבקש חזר וטען שסיכויי התביעה קלושים, לרבות בשל האפשרות שתתקבל טענת התיישנות לפי עדותו של העד מטעם התובעים, ולא נסתרה הטענה שהתובעים נעדרים יכולת כלכלית.

אציין, כי התעלמתי מטענת המבקש שהתובעים לא מסרו את כתובת מגוריהם. הם מסרו כתובת למסירת כתבי בי דין, וזה מה שעליהם למסור בשלב זה.

אכן, התובעים משלבים בטיעוניהם, בהליך זה ובהליכים אחרים, השמצות והפחדות על שופטים. מאחר שאיני רואה בדברים אלה כלפי שופטים אחרים, לרבות נשיאת בית המשפט העליון, רלבנטיות לבקשה, אתעלם מכך. ככל שהדברים אמורים בי, איני רואה סיכוי של ממש שאוזמן להעיד בהליך עתידי על הטעייה שלי. כל הדיונים פתוחים ומתנהל בהם פרוטוקול המשקף את הנאמר, וכל ההחלטות מדברות בעד עצמן, ואין צורך בעדותי על מסמכים שהוגשו לבית המשפט, אפילו אם היה זה המקרה החריג שבו יכול שופט להעיד על הליך שבפניו. ממילא דברי התובעים בענין זה הם דברים בעלמא.

דומה, שב"כ התובעים רואה בבית המשפט אחד מגורמי האכיפה, שתפקידו להורות על פתיחת חקירה לבירור טענות התובעים. ספק אם תפקידו של בית המשפט הוא כאחד מגורמי האכיפה, ועל כל פנים, אין זה תפקידו להורות על פתיחת חקירה פלילית לבירור טענות התובעים, לפני מתן פסק הדין. במסגרת פסק הדין, אקבע את עובדות לפי הראיות שיוצגו בפני, ואם אמצא שיש בעובדות אלה היבטים פליליים אשקול אם להמליץ בפני המשטרה שתשקול חקירתם. מכל מקום, נושא זה אין לו שום קשר לבקשה זו שבפני.

אני דוחה את טענת התובעים, שבערכאה ראשונה אין לחייב בהפקדת ערובה להוצאות. תקנה 519 חלה דווקא על תביעה בערכאה ראשונה. להפקדת עירבון בערכאת הערעור יש תקנות אחרות. אכן, זה אינו המקרה הרגיל, אלא המקרה החריג, אבל תקנה 519 נועדה בדיוק לנושא זה.

בגדר תקנה 519 יש לערוך איזון בין יכולתו הכלכלית של התובע לבין סיכויי התביעה. כנגד זכות של תובע עני לגישה לערכאות, עומדת זכותו של הנתבע, שלא יאלץ להוציא הוצאות רבות על מנת להתגונן מפני התביעה, ובסופו של דבר, אם יזכה בהגנתו, לא יוכל לגבות אותן מהתובע. העובדה שהתובע עני אינה מצדיקה גרימת הוצאות לצד שכנגד, שאותן יוציא גם אם יזכה בהגנתו. על מנת לאזן בין הזכויות והאינטרסים הסותרים, נוסף קריטריון אחר, והוא סיכויי התביעה. אם לתביעה סיכויים טובים, אין זה מוצדק להתנות את המשך בירורה בהפקדת ערובה, כאשר התובע עני. אם לתביעה אין סיכויים טובים, אין זה מוצדק שיגרם לנתבע, שסיכוייו טובים, חסרון כיס רק בשל כך שהתובע עני.

המבקש טען שהתובעים חסרי יכולת. התובעים לא סתרו הנחה זו, הנתמכת בין היתר באמור בכתב התביעה, שהם אנשים קשי יום. כמו כן לא נסתרה הטענה שהתובעים מתקשים לשלם את ההוצאות שנפסקו עד עתה, בעקבות הבקשות המרובות שבתיק, בסך העולה על 90,000 ש"ח. טענת התובעים, שיש להם דירות בפרוייקט אין די בה כדי ללמד שניתן לגבות את ההוצאות שיפסקו, אם יפסקו, בצורה סבירה. יש להניח שאם שווי הדירות עולה הרבה על סכום ההוצאות, יתקשו התובעים למכור את דירותיהם על מנת לשלם את ההוצאות, ועובדה שהם מתקשים כעת לשלם. יתכבדו התובעים, יבקשו ערבות בנקאית בבנק וישעבדו לצרכה את דירותיהם כלפי הבנק. לפיכך, אני קובע שמחינת יכולתם הכלכלית של התובעים, התקיים התנאי לחיוב בערובה על מנת להבטיח את הוצאות הנתבע.

אשר לסיכויי התביעה, אכן כאמור בהחלטתי בבקשה לסילוק על הסף, דחיתי את הבקשה לסילוק על הסף למרות הספקות הרבים, הטיעון העובדתי החסר והטענות המצויות על סף דחייה מצד התובעים, בשל השלב שבו התבקשה הבקשה. אני דוחה את הטענה שהחלטה זו הושגה במירמה. עיינתי במסמכים הרבים שהגישו התובעים, ולא מצאתי בהן ראיה לכך שההחלטה הושגה במירמה. ההחלטה ניתנה על פי ראיות וטענות הצדדים, לאחר שניתנה לתובעים הזדמנות מלאה להגיש את כל ראיותיו וכל טיעוניו בהקשר זה.

הסכם הפשרה בתביעת הנזיקין של הנתבע 6 נגד הועדה המקומית אינו תומך בתביעה ובסיכוייה. תצהיר גילוי המסמכים ותצהיר התשובות לשאלון אינם בשלב זה חלק מהראיות בתיק, אבל גם מתוכם לא עולה עדיין שסיכויי התביעה אינם נמוכים. אשר לתצהיר בירנבאום, מנהל האשראי מטעם הבנק, שהתובעים מייחסים לו תמיכה בטענותיהם, לא אעסוק בתוכנו ובמשמעותו בהרחבה בשלב זה, אך נראה מתוכו שאינו תומך בטענות התובעים בכתב התביעה במידה המצדיקה לראות בה תביעה בעלת סיכויים טובים. אפשר, שהוא תומך בתביעה אחרת, שאולי תוגש פעם, ככל שלא התיישנה, אבל תמיכתו בתביעה הנוכחית קלה למדי.          

לפיכך, אני קובע שגם מבחינת הערכת סיכויי התביעה בשלב זה, סיכויי התביעה אינם גבוהים. אין זה אומר שהתביעה תכשל. אקבע את קביעותי בענין זה רק לאחר שישמעו הראיות וטענות הצדדים. כל שאני קובע בשלב זה הוא שלצורך דיון בבקשה לצוות על הפקדת ערובה להוצאות לפי תקנה 519, סיכויי התביעה, ש כפי שהם עולים מהראיות והטענות שנטענו בבקשה זו, אינם גבוהים, באופן המצדיק קביעת ערובה להוצאות.

אשר לסכום הערובה, המבקש ביקש לקבוע ערובה של 180,000 ש"ח לפחות, והסתמך על התעריף המומלץ של לשכת עורכי הדין, שלפיו יש לפסוק למעלה מ- 160,000 ש"ח ועל העבודה הרבה הנדרשת לטיפול בתביעות ובבקשות התובעים. התובעים לא התייחסו לגובה הסכם הנדרש. לפי הפסיקה אין פוסקים את מלוא שכר הטירחה המומלץ לפי תעריף לשכת עורכי הדין כערובה להוצאות, והעובדה שאפשר שהנתבע ייצא מופסד במידת מה גם אם התביעה תידחה נלקחת בחשבון הכולל. לפיכך,  לאחר ששקלתי את האיזונים הדרושים בין הצדדים, אני קובע את סכום הערוסבה שעל התובעים להפקיד לסך 50,000 ש"ח.

לפיכך, אני מקבל את הבקשה ולפי תקנה 519 אני מחייב את התובעים להפקיד בבית המשפט ערובה להוצאות, במזומן או בערבות בנקאית צמודה, בסך 50,000 ש"ח בתוך 30 יום מהיום.

התובעים ישלמו למבקש הוצאות בקשה זו בסך 2,320 ש"ח.         

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ב, 10 ינואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: